באופן מסורתי, נהוג היה לחלק את הכישורים האנושיים לשני סוגים עיקריים: כישורים אנליטיים (קשים) וכישורים קריאייטיבים (רכים). עד השנים האחרונות, חילק העולם המקצועי באופן דיכוטומי את ההון האנושי לשני עולמות נפרדים. חלוקה זו הולכת ומיטשטשת כיום, כשרווחת ההבנה כי השילוב המולטי-דיספלינרי בין סוגי הכישורים השונים, מביא ערך עסקי וארגוני גדול ומשמעותי לחברות, ומשפיע על תחושת המימוש והסיפוק של העובדים.
אנו עדיין חיים בעולם שמייצר הפרדה כמעט מוחלטת בין עולמות ה STEM והעולמות היצירתיים, אך המהפכה הדיגיטלית-טכנולוגית, המצריכה חשיבה רחבה על מוצרים, חוויות, שימושים ושירותים, משנה במהירות את כללי המשחק והופכת את יכולות החשיבה היצירתיות והנרטיביות, והכישורים הרכים, לקריטיים ביותר כך שאני צופה שבעתיד לא נוכל להפריד בין השניים.
עולם הטכנולוגיה מתאפיין בעיקר באנשים שמיומנים בחשיבה הנדסית, שמטרתה פיתוח מוצר וכתיבת קוד.
“המדענים הגדולים הם אמנים” אמר אלברט אינשטיין, וגם אם לא כולם באמת כאלה, אני יכולה לראות באופן מוחשי, איך יכולות שבאות ישירות מעולם הקריאייטיב, מחוללות שינוי פרדיגמה משמעותי, שהשפעתו, למיטב הבנתי, תהיה מרחיקת לכת על אופן החשיבה של אנשי עולמות ה – STEM וחברות הטכנולוגיה.
אני מסמנת שלושה תחומים עיקריים, בהם חשיבה יצירתית וכישורים רכים מחוללות שינוי משמעותי במיוחד בעולם הטכנולוגי:
1.מתודות חשיבה של אנשי קריאייטיב – בשימוש מהנדסים
כשאנשי קריאייטיב חושבים, הם מפעילים באופן אינטואיטיבי כמה סוגי חשיבה: הם חושבים על הצרכן הסופי מה הוא ירגיש כשיצרוך את המוצר, מה הוא חושב ומה מאפיין אותו, ומה יגרום לו להרגיש מאושר, מסופק וגאה. הם מחפשים נקודת משען קונספטואלית -נרטיבית שסביבה יוכלו לבנות עולם שלם של קונטקסט רגשי. הם מחפשים את המקורי והמעניין ולא בהכרח את היעיל והמהיר. הם מחפשים לרגש, להשפיע ולספר את הסיפור מזוויות חדשות ורעננות. כשמהנדסים מאמצים מתודות חשיבה כאלה, יש סיכוי שהם יפתחו מוצרים חדשניים יותר, מותאמים יותר לצרכי הלקוחות ומבוססי חשיבה על ערך ותועלת ולא רק חשיבה של מוצר וקוד.
מהנדס שמתמחה בשירות חזוי מראש (Predictive service), שהשתתף באחת מתוכניות ההכשרה שערכנו, סיפר לי שלראשונה ביקש מאחד מכותבי הקוד שלו לא לחשוב על פיתוח הקוד עצמו, אלא להתמקד בתועלת של המשתמש ולגזור את הקוד לאחור – משם.
“איך לחשוב כמו קריאייטיב” –טיפים של אנשי קריאייטיב מובילים:
- לא לחכות להשראה! לפנות זמן קבוע ביומן לחשיבה על רעיונות חדשים. יצירתיות, ורעיונאות הן עבודה בדיוק כמו פיתוח קוד או עיצוב מערכת הנדסית. פנו את הזמן, שימו אוזניות ואז תחשבו פרוע, רחב, גדול, אמיץ, בלי ביקורת ובלי מגבלות. אלה כבר יגיעו בעצמם בשלב יותר מאוחר.
- לחפש קשרים בין רעיונות קיימים: גם אם הם לא נראים הגיוניים. יצירתיות היא רק דרך חדשה ושימושית להשתמש ברעיונות ישנים. לחפש מרכיבים קיימים במציאות שטרם התמזגו. לא לדמיין יש מאין.
- כמות, כמות, כמות: הפיקו נפח גדול של רעיונות. מאחורי כל רעיון גדול יש עשרה גרועים שבלעדיהם הוא לא היה קיים. צאו למסע חקירה יצירתי ללא פחד. ייצרו כמות גדולה של רעיונות ורסיסי רעיונות. רשמו הכל, גם מה שנראה טיפשי. מי יודע מאיזה שטות יצוץ הרעיון הגדול הבא.
איך עובדת קריאייטיביות: https://medium.com/personal-growth/einstein-was-an-artist-how-creativity-actually-works-29f4d111224f
2.כישורי סטוריטלינג, יכולות רטוריות ועמידה מול קהל – בשימוש מנהלי מוצר
אנחנו חיים בעולם של הצפת תוכן, בו תשומת הלב שלנו הולכת ומתקצרת, בעולם כזה היכולת לספר סיפור כובש, שמרתק את השומע ונחרט בזיכרון, לא תסולא בפז. דמיינו כנס מקצועי שבו עולה על הבמה מנהל מוצר שיודע להגיש את התוכן באופן מרגש, משעשע ורלוונטי (סטיב ג’ובס הבין זאת היטב). ובמיוחד היום, לאור ביטולי כנסים ותערוכות בכל העולם בעקבות בהלת הקורונה, כמה ערך יהיה למנהלי מוצר שידעו לשלוט היטב בכלי רטוריקה ועמידה מול קהל לצורך – Video product pitch.
איך לספר סיפור טוב:
- אל תציגו פרזנטציה – ספרו סיפור מזווית אישית, אמיתי ונוגע, שמעורר מעורבות רגשית. סיפור אישי תמיד כובש את אוזן השומע ונחרט בזיכרון.
- דעו מי קהל המטרה שלכם – למי אתם מספרים את הסיפור? מי הם העומדים מולכם, על מה הם חולמים, מה מדיר שינה מעיניהם, מה ירגש אותם ומה יגרום להם אושר, סיפוק, הגשמה ותחושת יכולת.
- כל הסיפורים הטובים בנויים על שלושה מרכיבים: קונפליקט שצריך לפתור, פגיעות של הגיבור והתגברות על קשיים עד להישג אם תבנו את הסיפור שלכם במבנה הזה, יש סיכוי שיצא לכם סיפור מצוין.
כל הכללים לסיפור טוב: https://www.forbes.com/sites/work-in-progress/2013/12/11/how-to-tell-a-good-story/#6a40bbea584c
3.כישורי מדיה חברתית דיגיטלית – בשימוש “מייקרז” טכנולוגיים
כולנו חיים ברשתות החברתיות, והן המקור המשפיע ביותר על קבלת ההחלטות שלנו.
בין אם אנחנו מהנדסים שמחפשים עבודה, או מנכ”לים של חברה שמתלבטים בין פלטפורמות או תוכנות לרכישה,השפעתם של מובילי דיעה מקצועיים ( Thought leaders) על קבלת ההחלטות היא עצומה. לפי נתוני מחקר של רשת לינקדאין וחברת אדלמן, 89% מהנחקרים ציינו שתכנים של מובילי דיעה השפיעו על תפיסותיהם את המותגים והארגונים עליהם כתבו, 49% ציינו שמובילי דיעה השפיעו על החלטות הרכישה שלהם. למחקר המלא: https://business.linkedin.com/marketing-solutions/b2b-thought-leadership-research
כשלקוח בוחר חברת סייבר הוא רוצה לשמוע ולהכיר את המייקרז – הוא רוצה לדעת, ממקור ראשון, שאנשי המקצוע שעומדים מאחורי הפיתוח הם מעולים, מקצוענים ומסורים. דמיינו עד כמה יוכל מהנדס מוביל בחברת סייבר להשפיע על החלטת הלקוח אם יצטייר ברשתות כמוביל מקצועי בתחומו. איזה ערך תביא למחלקת הגיוס מגייסת מעוררת השראה ובעלת אישיות כובשת ואיזו השפעה על השוק תהיה למנכ”ל מעורר השראה, שימצב את עצמו כמנהיג סמכותי וכמי שמבין היטב לאן הולכת התעשייה.
איך להפוך ל “Thought leader” במדיה הדיגיטלית
- התמקדו בתחום שאתם בקיאים בו, שמעניין אתכם ואתם מלאי תשוקה לגביו.
- כתבו ברשתות תכנים שמביאים ערך למי שקורא אותם ולא נתפסים רק כקידום עצמי. תוכן בעל ערך יכול להיות מבוסס על ידע שלכם, על משהו שקראתם ואתם משתפים, או על השתתפות בדיון בו אתם מביאים זווית מקורית. כתבו הרבה, הגיבו הרבה, פרגנו הרבה.
- היו אותנטיים. הביאו את התוכן תמיד את הזווית האישית שלכם. זכרו שאתם לא דוברים רשמיים, היו עצמכם. אנשים אמיתיים, מלאי תשוקה לנושא ובעלי הבנה עמוקה שרוצים לחלק ידע, השראה או עצות מועילות.
איך להפוך ל – Thought leader https://www.inc.com/john-hall/7-steps-to-becoming-a-thought-leader-in-your-industry.html
אימי עירון, likearainbow – – מומחית בניהול הנרטיב הארגוני בעולם הדיגיטלי.
פרסומאית ואשת קריאייטיב בעברה, שותפה-מייסדת של אתר הנשים והבלוגים סלונה.
